שלום אורח
 
התחבר
 
נא להמתין...

שירות הידיעות של ההגנה

|
|
צפיות: 4269
|
דרוג  (0)

אודות שירות הידיעות (ש"י), שירות המודיעין של ארגון ההגנה

בשנת 1920 הוקם ארגון ההגנה כארגון צבאי מחתרתי, ותכליתו הגנה נייחת על היישוב היהודי בארץ ישראל מפני היישוב הערבי. לצורך כך, כבר בשנות ה-20, החל ארגון ההגנה באיסוף מידע מודיעיני-ביטחוני שיועיל לו בשמירה על היישובים. קילוח של ידיעות הגיע למרכז ההגנה הן מהסניפים העירוניים והן מהגושים הכפריים, אולם, היעדר גוף מודיעיני מקצועי שירכז את המידע הרב, ימיין אותו, ינתח אותו ויגבש לפיו הערכות מודיעין, השפיע השפעה מכרעת על היכולת לנצל את המידע ביעילות.


בשנת 1933 הוחלט בסוכנות היהודית להקים גוף מודיעיני – המדור הערבי – שפעל בתוך המחלקה המדינית של הסוכנות, בראשו עמד אליהו ששון. המדור הערבי היה אחראי לאסוף מידע על האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל ועל פעולות אפשריות המתוכננות נגד היישוב היהודי; באותה העת הגיעו גם בארגון ההגנה למסקנה כי יש צורך בהקמת גופי מודיעין שיפעלו לאסוף מידע מודיעיני וידאגו להעברתו אל מרכז ההגנה וסניפיה המרחביים. בד בבד הוקמו ביוזמה מקומית גופים שעסקו בפעילות מודיעינית בשלוש הערים הגדולות ובאזורים הכפריים. המידע שהופק באותה עת הועבר למחוזות, למרכז ההגנה ולסוכנות היהודית.


כלומר בשלב זה היו למעשה שני גופי מודיעין אשר פעלו במקביל: המדור הערבי,  תחת הסוכנות היהודית, ושירות הידיעות של ההגנה, מודיעין מעין צבאי, אשר פעל באופן מבוזר בתוך ההגנה לצרכיה כגוף צבאי. 


מאורעות הדמים בשנים 1939-1936 – המרד הערבי הגדול – פגעו קשה ביישוב היהודי בארץ ישראל וחשפו את אוזלת ידם של גופי המודיעין, שהיו למעשה עוד בחיתוליהם. גופים אלו נכשלו לספק את המידע הנדרש לשם להיערכות המוסדות היהודיים והתמודדות ראויה עם המאורעות. כעת היה ברור שיש צורך מיידי להקים ארגון מודיעין ארצי, מקצועי וייעודי.  


הסוכנות היהודית מקימה את שירות הידיעות (ש"י)


בשלהי 1940 הוחל בהקמתו של שירות ידיעות ארצי מאוחד – הש"י. שירות הידיעות היה אמור לפעול בהנחיית הסוכנות היהודית (כלומר לאסוף מידע בהתאם לצרכיה), אך הסוכנות התחייבה כי הארגון החדש, שהיה ארגון בעל אופי אזרחי, ימלא גם את הצרכים המודיעיניים הצבאיים של ההגנה. הש"י היה כפוף למפקדה הארצית של ההגנה אך שירתה גם את הסוכנות כגוף מודיעין הן בהקשר הביטחוני והצבאי והן בהקשר המדיני-פוליטי. 
בשנת 1942 הסתיים רשמית תהליך הקמת הש"י והוחלט לאחד את כל זרועותיו בפיקודו של ישראל זבלודובסקי-עמיר. מאז התמסד הש"י כחלק אינטגרלי של מפקדת ההגנה ופעל עד שהפך במלחמת העצמאות (1948) הבסיס לשירותי המודיעין של המדינה הצעירה שנוסדה. 


מבנה הש"י ותפקידיו בראשיתו


הארגון החדש התבסס על סניפי הש"י של ארגון ההגנה ברמה המרחבית, על הש"י הערבי ברמה הארצית ועל הר"ן, הריגול הנגדי – כעין מחלקת ביטחון שדה של ההגנה, שהתמסרה לטיפול בבעיות ביטחון הפנים.

צוות של שלושה עוזרים מונה לסייע לראש השירות: זאב שרף ייצג את הסוכנות היהודית, כתריאל כץ טיפל בתחום הפורשים ומשה כרמיל עסק בענייני המוסד לעלייה ב'.

 

ברמה הארצית הש"י כלל ארבע מחלקות:

המחלקה הכללית – עסקה בתחום הממשל והמשטרה הבריטית. תחילה ריכז את עבודת המחלקה ישראל זבלודובסקי-עמיר עצמו. מאוחר יותר עמד בראש המחלקה משה בר-אילן.
המחלקה הפנים- היהודית – עסקה בתחום הפורשים (האצ"ל והלח"י). בראשה עמד יוסף קריב.

המחלקה הקומוניסטית – טיפלה בנושא פק"פ – המפלגה הקומוניסטית הפלשתינית ומגעיה עם מוסקבה ועם הערבים אויבי הציונות. את עבודתה ריכז ד"ר ש"פ אריאן.

המחלקה הערבית – נבנתה על הש"י הערבי, פריסתו וארגונו המיוחד. ריכזו את המחלקה עזרא דנין ויהושע פלמון. בנושאי מודיעין קרבי עסק זיאמה דיבון.


המערכת המרחבית חפפה את המבנה המרחבי הקיים של יחידות ההגנה. קציני ש"י פעלו בכל הערים הגדולות ובכל אחד מגלילות ההגנה ומחוזותיה. קציני ש"י נפתיים פעלו בנפות, ומרבית קציני הש"י הגליליים היו סרג'נטים (סמלים) בחיל הנוטרים.

ברחבי ארץ ישראל נפרסה רשת מסועפת של מודיעים מתנדבים, שהיו קשורים בעבודתם במתקני שלטון המנדט הבריטי, במשטרה, במחנות צבא, במשרדי ממשלה, במחלקת הדואר והטלגרף, בבתי המשפט ועוד.


משימותיו העיקריות של הש"י היו: לספק מידע מודיעיני על כוונות הממשלה המנדטורית של הבריטים ומאוחר יותר גם לסייע בניהול המאבק בהם בתחומי העלייה, ההעפלה  וההתיישבות; לספק מידע מודיעיני על היישוב הערבי בארץ ישראל; ולספק מידע מודיעיני לצורך התמודדות עם ארגוני "הפורשים" מימין ומשמאל (לח"י, אצ"ל מכאן וקומוניסטים מכאן), ארגונים שלא קיבלו את מרות המוסדות הלאומיים.


כבר בשנת 1943 החל מעקב קבוע ורצוף של הש"י אחר פרסומים גלויים, בעיקר אחר עיתונות ערבית מקומית ופרסומי ממשלת המנדט, אלה היו מקורות שופעים וחיוניים למידע רב-ערך.
שירותי ההאזנה התייעלו, בייחוד לאחר שמפקדת הש"י הצליחה להניח את ידה על הצופן המשטרתי, יירטה ופענחה את כל התשדורות של משטרת המנדט.
התחברות לקווי טלפון אפשרה האזנה יומם ולילה לשיחות של פקידי ממשלה בריטיים ושל מנהיגים ערבים. הש"י הצליח גם ליירט ולפענח את שיחות ראשי השלטון המנדטורי בינם לבין עצמם בארץ ישראל ובינם לבין משרד המושבות בלונדון.

התייעלות נוספת הביאה המחלקה לצילום ולהעתקת מסמכים, שעמה נמנו עובדי דואר, שוטרים, עובדי ממשל ועובדים במחנות הצבא. מסמכים רבים צולמו והועברו לארכיון.
מחלקה זו אף צילמה בירושלים את ספר הצופן, שבאמצעותו הוצפנו המברקים שנשלחו מלונדון לירושלים ומירושלים ללונדון.
בשנת 1945 הוקמה המעבדה למסמכים, וזו יצרה תעודות ואישורים לפעילי ההגנה, לפעילי המוסד לעלייה ב' ולאלה שהיו מבוקשים על ידי השלטון הבריטי. באותה שנה ביצעה המחלקה הערבית של הש"י, באמצעות סיירי הפלמ"ח, סקר כפרים ערביים ברחבי הארץ, נסקרו מאות רבות של כפרים והוכנו תיקי כפרים.

בתקופת פעילותה של תנועת המרי העברי (1946-1945) סיפק הש"י מודיעין רצוף למבצעים צבאיים של ארגון ההגנה, בהם שחרור מעפילים ופיצוץ תחנות משטרה ותחנות מכ"ם בריטיות.

אחד המבצעים שלהם סיפק הש"י מודיעין רב-ערך היה פיצוץ מבנה המשטרה הבריטית בגבעת אולגה, שם פעלה תחנת מכ"ם שעקבה אחר שיט אניות מעפילים. הודות למידע מודיעיני איכותי שהביא הש"י, פועלים יהודיים, חברי ההגנה, שעסקו בצביעת תחנת המשטרה, סייעו להחדיר למתקן חומרי נפץ מוסווים כ"פחי צבע" ובכך סייעו לפלמ"ח לפוצץ את המבנה. 

כמו כן, הש"י הפעיל  קצין בריטי בדרגת קפטן כמקור מודיעיני, זהותו האמיתית של הקצין לא נחשפה עד ימינו והוא ידוע רק בכינויו –  ג'ון סמית. הקצין העביר ידיעות רבות שלהן ערך מודיעיני חשוב. מקור זה אף התריע מראש על כוונת הבריטים לערוך מבצע גדול של מעצרים והחרמת נשק (השבת השחורה) ואִפשר להנהגת היישוב לצמצם את הנזקים.


מגוף חשאי מחתרתי לגוף ממוסד


ערב קבלת ההחלטה באו"ם על חלוקת ארץ ישראל בנובמבר 1947, חזה בן גוריון, מנהיג היישוב היהודי בארץ ישראל, כי מלחמה של ממש בפתח, והיישוב היהודי ייאלץ להתמודד עם כוחות צבא סדירים של מדינות ערב שיצטרפו למאבקו של היישוב הערבי. שירותי המודיעין הישראליים ובראשם הש"י היו צריכים באחת להתאים עצמם למשימות החדשות שהוצבו בפניהם ולהמציא את עצמם מחדש וכל זאת תחת אש. באותה עת, היה הש"י בנוי משלוש מחלקות: מחלקה בריטית-מדינית (בראשות בוריס גוריאל), מחלקה פנימית - יהודית (בראשות איסר הלפרין-הראל) ומחלקה ערבית (בראשות זיאמה דיבון). 


עם פרוץ הקרבות בתש"ח (1948) עמדה ההנהגה היהודית בארץ ישראל בפני שוקת שבורה בשל היעדר מידע מהותי על צבאות האויב, סדר כוחותיו, היערכותו, יכולותיו ואמצעי הלחימה שברשותו. לפיכך הוחלט לכונן מודיעין צבאי בדרג המטכ"ל כמקובל בכל צבא סדיר. 

(להרחבה בנושא קראו את הפריט על אגף המודיעין).   


הש"י עבר כמה שינויים ארגוניים והיה לשירות חשאי ממוסד ומאורגן של המדינה שבדרך, אחד משלושה (פירוט תוכלו לקרוא בתולדות הקמת קהילת המודיעין). שמו של הש"י שונה ל"מחץ" ולאחר מכן לש"ב (שירות ביטחון), ולימים היה לשב"כ. איסר הראל, אשר עמד בראש המחלקה היהודית של הש"י, מונה לראש הש"ב, ותפקידו של הארגון היה בעיקרו טיפול בביטחון פנים, בדגש על סיכול חתרנות מדינית וטרור. הטיפול בביטחון מחוץ לגבולות המדינה הופקד בידיו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.

סוג פריט: מידע
סוג מדיה: טקסט , וידאו
אודות המל''מ
סרט תדמית אודות המרכז למורשת המודיעין (מל"מ)
 
האתר הוקם בסיוע קרן מאיר עמית , מיכאל (מיקי) פדרמן וחוג ידידי המל"מ (חיד"ה)
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים